עונת החורף מביאה איתה לא רק את הגשם והקור, אלא גם את נגיפי השפעת השונים. כהורים לילדים, אתם בטח דואגים כל פעם שהילדים שלכם מפתחים חום גבוה ותסמינים דמויי שפעת. האם זוהי הצטננות רגילה או שפעת? ואם מדובר בשפעת, מאיזה סוג היא? קיימים מספר סוגי שפעת, כשהנפוצים ביותר הם שפעת מסוג A ושפעת מסוג B. ההבנה של ההבדלים ביניהם יכולה לסייע בזיהוי מוקדם, טיפול מתאים ומניעת סיבוכים אפשריים. במיוחד כשמדובר בילדים, זיהוי מדויק של סוג הנגיף עשוי להשפיע על אופן הטיפול והמעקב. מה ההבדל בין שפעת A ל-B? המשיכו לקרוא!
נגיפי השפעת – סקירה כללית
נגיפי השפעת מתחלקים למספר קבוצות עיקריות שהן A, B, C ו-D. שני הסוגים הראשונים הם הנפוצים ביותר אצל בני אדם ואחראים למרבית מקרי השפעת העונתית. נגיף השפעת מסוג C גורם בדרך כלל למחלה קלה יותר, ואילו נגיף מסוג D משפיע בעיקר על בעלי חיים. נגיפי השפעת עוברים שינויים גנטיים בתדירות גבוהה, דבר שמאפשר להם לעקוף את מערכת החיסון ולהדביק שוב ושוב. השינויים האלה הם הסיבה לכך שהחיסון נגד שפעת מתעדכן כל שנה, בניסיון לספק הגנה מפני הזנים הצפויים להתפשט באותה עונה.
שפעת מסוג A – מאפיינים עיקריים
שפעת מסוג A היא הנפוצה והאלימה מבין סוגי השפעת. היא מתחלקת לתתי סוגים רבים לפי שני חלבונים על פני השטח שלה, והם המגלוטינין (H) ונוירמינידאז (N). שפעת A היא בעלת יכולת להשתנות במהירות ולגרום להתפרצויות נרחבות, ואף מגיפות עולמיות כפי שנראו בעבר. הנגיף הזה לא תוקף רק בני אדם אלא גם בעלי חיים כמו ציפורים וחזירים, דבר שמגדיל את הסיכוי לשינויים גנטיים משמעותיים. התפרצויות של שפעת A נוטות להתרחש בחורף בחצי הכדור הצפוני, בין נובמבר למרץ, אם כי הן יכולות להתרחש גם מחוץ לעונה הזו.
שפעת מסוג B – מאפיינים עיקריים
בניגוד לשפעת A, שפעת מסוג B מופיעה כמעט אך ורק בבני אדם. היא לא מתחלקת למספר רב של תתי סוגים, אלא לשני קווים עיקריים שהם ויקטוריה ויאמאגטה. הנגיף הזה משתנה בקצב איטי יותר מאשר שפעת A, ולרוב הוא לא גורם למגיפות נרחבות. שפעת B נחשבת בדרך כלל לגורמת למחלה פחות חמורה משפעת A, אבל היא עדיין עלולה לגרום לסיבוכים רציניים, במיוחד אצל ילדים. היא נוטה להופיע בסוף עונת החורף או בתחילת האביב לאחר שהתפרצויות של שפעת A מתחילות להתמתן.
תסמיני שפעת אצל ילדים
ילדים מגיבים לנגיפי שפעת באופן שונה ממבוגרים, ולעיתים קרובות, התסמינים אצלם עשויים להיות חמורים יותר. בשני סוגי השפעת, התסמינים דומים למדי והם חום גבוה פתאומי (מעל 38 מעלות), צמרמורות, כאבי שרירים, עייפות, כאבי ראש, שיעול יבש, כאב גרון ונזלת. אצל ילדים צעירים, השפעת עלולה לגרום גם לתסמינים במערכת העיכול כמו בחילות, הקאות ושלשולים, במיוחד בשפעת מסוג B. אחד ההבדלים העדינים הוא שילדים עם שפעת B נוטים יותר לפתח כאבי בטן ותסמיני מערכת העיכול, בעוד ששפעת A בדרך כלל מתבטאת בחום גבוה יותר ובתסמינים נשימתיים. עם זאת, אבחנה מדויקת לא יכולה להתבסס על התסמינים בלבד.
אבחון סוגי השפעת
האבחון המדויק של סוג השפעת מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה, כשהנפוצה שבהן היא בדיקת PCR מהפרשות האף והגרון שמזהה את החומר הגנטי של הנגיף. קיימות גם בדיקות מהירות שניתן לבצע במרפאה, אבל רמת הדיוק שלהן נמוכה יותר. במקרים רבים, רופאי הילדים יאבחנו שפעת על סמך התסמינים הקליניים והעיתוי (במהלך עונת השפעת), במיוחד אם יש מקרים רבים באזור. אבחון מדויק של הסוג חשוב במיוחד אם הילד נמצא בקבוצת סיכון לסיבוכים, כמו ילדים עם מחלות כרוניות או אם מתוכנן טיפול תרופתי נוגד נגיפי.
טיפול בשפעת אצל ילדים
הטיפול בשני סוגי השפעת דומה ברוב המקרים, והוא כולל מנוחה, שתייה מרובה למניעת התייבשות והורדת חום באמצעות תרופות כמו פרצטמול או איבופרופן בהתאם להוראות הרופא והגיל. קיימות גם תרופות אנטי ויראליות שמיועדות לקיצור משך המחלה ולהפחתת הסיכון לסיבוכים. התרופות האלה יעילות נגד שני סוגי השפעת, אבל עליהן להינתן בשלבים המוקדמים של המחלה ורצוי תוך 48 שעות מהופעת התסמינים. הרופא ישקול את הצורך בתרופות האלה בהתאם לחומרת המחלה ולגורמי הסיכון של הילד.
מניעת שפעת
האמצעי היעיל ביותר למניעת שפעת הוא החיסון העונתי. חיסוני השפעת המודרניים מגנים מפני ארבעה זנים שונים, שניים מסוג A ושניים מסוג B, והחיסון מומלץ לכל הילדים מגיל שישה חודשים ומעלה, ובמיוחד לילדים בקבוצות סיכון. בנוסף לחיסון, שמירה על היגיינת ידיים, כיסוי הפה והאף בעת שיעול ועיטוש והימנעות ממגע עם אנשים חולים יכולים לסייע בהפחתת הסיכון להדבקה. לילדים שנחשפו לשפעת וגורמי סיכון גבוהים לסיבוכים, ניתן לשקול טיפול מונע בתרופות אנטי ויראליות.
מתי לפנות לרופא?
יש לפנות לרופא כשהילד סובל מחום גבוה שמלווה בתסמיני שפעת, במיוחד אם הילד מתחת לגיל שנתיים או סובל ממחלות רקע. סימנים נוספים שמצריכים פנייה מיידית הם קושי בנשימה, שינוי בצבע השפתיים או הפנים, חוסר תגובתיות, סירוב לשתות, חוסר יכולת להתעורר או אם התסמינים משתפרים ואז מחמירים פתאום. כדאי להתייעץ עם רופא גם במקרה של חום גבוה שלא מגיב לתרופות להורדת חום או אם התסמינים נמשכים יותר מעשרה ימים.
לסיכום
נגיפי השפעת מסוג A ו-B גורמים לתחלואה משמעותית אצל ילדים מדי שנה. על אף שיש ביניהם הבדלים מסוימים מבחינת המבנה הווירולוגי, התפוצה והנטייה לגרום למגיפות, ההשפעה הקלינית על ילדים יכולה להיות דומה ומשמעותית בשני המקרים. זיהוי מוקדם של סימני שפעת אצל ילדים, פנייה מתאימה לרופא וטיפול נכון יכולים למנוע סיבוכים ולקצר את משך המחלה. החיסון העונתי נגד שפעת והקפדה על כללי היגיינה בסיסיים הם עדיין האמצעים היעילים ביותר למניעת הדבקה ולשמירה על בריאות המשפחה בעונת השפעת.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
